קניית טבעת אירוסין ונישואין כשרה

על פי ההלכה היהודית, הקידוש חייב להיעשות גם באמצעות אקט פיזי. טקס זה נעשה בדרך כלל על ידי מתן טבעת. בימי קדם הקידושין נעשו לאו דווקא באמצעות טבעת, אלא עם משהו בעל ערך – שערכו המינימלי הוא פרוטה אחת.

זאת ועוד, לפי ההלכה, טבעת הנישואין חייבת להיות מזהב רצוף ומוצק ללא חורים ששוברים את המעגל. ההמשכיות של הטבעת מייצגת את התקווה לנישואי ערך.

על אירוסין ונישואין

מתברר שמה שאנחנו מכנים היום במונח "אירוסין" הוא לא מה שהתורה מכנה כ"אירוסין". בעצם, החתונה מורכבת משני מהלכים: "קידושין וחופה", שבמילים אחרות הם "אירוסין ונישואין". כלומר, אישה מאורסת היא לא זו שהחליטה להינשא למישהו, אלא זו שהתקדשה על ידי קידושין שיוצרים את הקשר בין החתן לכלה.

כלומר: כשהחתן אומר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" – הזוג הופך למאורס. העמידה מתחת לחופה מבטאת, מבחינת ההלכה, את ההתחלה של חיי הנישואין של בני הזוג. המשמעות היא שהחופה היא זו שיוצרת את הנישואין.

בעבר, נהגו להמתין 12 חודשים בין שלב האירוסין לשלב הנישואין, ובעצם בין הקידושין לחופה. במהלך תקופה זו התכוננו בני הזוג לחתונה שלהם, על ידי תכנון מעשי שכלל את הכנת הבית, בגדי החתונה והסעודה החגיגית. במשך אותה שנה יכלו בני הזוג להעמיק את הקשר הנפשי והרוחני ביניהם. במשך הזמן האירוסין אוחדו עם הנישואין, מסיבות שונות שהזמן גרמן.

מהם ההבדלים בין טבעת אירוסין לטבעת נישואין?

בדרך כלל טבעת הנישואין היא יחסית פשוטה ולא משובצת באבנים יקרות, שכן ההלכה היהודית מבקשת לוודא שהכלה נישאת לחתן לא בגלל רכושו או הונו, והיא שמחה להינשא לו גם כשהוא מעניק לה טבעת נישואין פשוטה.

טבעת אירוסין לעומת זאת, ניתנת לאשה כאות הוקרה לאהבה שרוכש לה הגבר, והיא גם אמורה להוכיח את היכולת הכלכלית שלו. מסיבה זו, טבעות אירוסין משובצות בדרך כלל ביהלומים והן הרבה יותר מפוארות מטבעות נישואין.

חשוב להבין שהרב לא יאשר קידושין עם טבעת נישואין משובצת באבני חן. אבל, אם תרכשו טבעת שבה יש הכנה לשיבוץ, תוכלו לשבץ את אבני החן לאחר קיום טקס החופה.

אם במנהגי הגויים נהוג להעביר את טבעת הנישואין מדור לדור, לפי היהדות החתן חייב לרכוש את טבעת הנישואין לכלה המיועדת, כאמור, במחיר שהוא לפחות פרוטה.

הלכות שקשורות לקניין טבעת נישואין

למרות שכפי שצוין למעלה, החתן יכול לקדש את הכלה עם כל דבר ששוויו יותר מפרוטה, על פי רוב נהגו היהודים לקדש את הכלה בטבעת עשויה זהב טהור או כסף.

הכלה מבטאת את הסכמתה לנישואין על ידי הושטת האצבע שלה, מה שמעיד על כך שהיא מוכנה שהחתן יענוד על אצבעה טבעת קידושין. אגב, חשוב שהכלה תדע את שווי הטבעת, כי אם למשל היא חושבת שהטבעת שווה חמש מאות שקלים, אבל שוויה רק חמישים שקלים, ייתכן והקידושין יהיו פסולים, כי היא התכוונה להתקדש באמצעות טבעת יקרה ולא סתם טבעת פשוטה. מסיבה זו, וכדי להמעיט בטעויות, נהוג לקדש את הכלה בטבעת פשוטה ללא אבנים יקרות, כך שהכלה לא תטעה בשוויה של הטבעת.

מוגש מטעם המומחים מחברת Diamond Factory המציעה מגוון רחב של טבעות אירוסין בשלל סוגים לקהל המתחתנים.